פתיחת תיק גירושין היא שלב חיוני עבור כל זוג המעוניין להתגרש, וכן לזוגות בהם רק אחד מבני הזוג חפץ בגירושין. פתיחת תיק גירושין היא עסק מורכב יותר מפתיחת תיק בכל נושא אחר, שכן דיני המשפחה בישראל מוסדרים חלקם לפי הדין הדתי בלבד ובבית הדין הרבני וחלקם בסמכות חופפת גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה. להלן נבין תחילה היכן כדאי לפתוח תיק גירושין, ולאחר מכן כיצד עושים זאת בפועל.
כאמור, נושאים מסוימים בדיני המשפחה מסורים לדין הדתי בלבד. נישואין וגירושין מסורים לדין הדתי בלבד. לכן, אלו ייערכו ברבנות ובבית הדין. המקרים המסובכים יותר הם המקרים בהם הסמכות חופפת, מקבילה, ולשתי מערכות החוק, גם האזרחית וגם הדתית, הרשות לדון בנושא. במקרים אלו, ייפתח בין בני הזוג מרוץ סמכויות לפתיחת תיק הגירושין, כאשר כל צד מעוניין בכך שהמותב המיטיב עימו יקנה סמכות בתביעה – בית המשפט האזרחי או בית הדין הדתי.
אם כן, במסגרת מרוץ הסמכויות כל צד מזדרז להגיש בקשה לפתיחת תיק גירושין במותב המועדף עליו. מקובל לחשוב שהגבר יעדיף תמיד לבצע את פתיחת תיק הגירושין בבית הדין הדתי, בעוד שאישה תזדרז ותערוך את פתיחת תיק הגירושין בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה.
עם זאת, אלו אינם תמיד פני הדברים. להלן נביא דוגמה אחת בה הנחה זו מוצאת אחיזה במציאות, לצד דוגמה אחרת בה המצב הוא הפוך. האישה תשמח מפתיחת תיק הנישואין בבית הדין הדתי והגבר יעדיף לפתוח אותו בבית המשפט האזרחי.
הדין האזרחי קובע שכל רכוש של בני הזוג יתחלק ביניהם במסגרת איזון המשאבים, למעט חריגים מסוימים. חוק יחסי ממון קובע במפורש, שרישום דירת מגורים, למשל, על שם אחד מבני הזוג בלבד אין בה כדי לשלול את זכאותו של בן הזוג השני לחציה.
מנגד, הדין הדתי פחות מזדרז לשתף רכוש בין בני זוג. הדין מכיר בקניינו האישי של כל אחד מבני הזוג כישות עצמאית גם לאחר הגירושין, ולא בנקל משתכנע מכללים דוגמת חזקת השיתוף ואיזון משאבים. מכיוון שכך, בית הדין עלול שלא לכלול באיזון המשאבים דירה שלא נרשמה על שם שני בני הזוג.
אמנם כבר בשנות ה-90 ניתן פסק דין בבלי המפורסם, שקבע הלכה לפיה גם בתי הדין מחויבים לפסוק לפי הדין האזרחי בענייני רכוש. אך בפועל, היישום של ההלכה מוגבל וכן הדין הדתי משפיע על הרעת הדיינים גם כשהם משתמשים בטרמינולוגיה ובכלים אזרחיים.
כתוצאה מכך, גם לאחר הלכת בבלי למקום פתיחת תיק הגירושין חשיבות מכרעת. בן הזוג אשר על שמו רשומה הדירה, שהוא לרוב, אך לא בהכרח כמובן, הגבר, יחפוץ בפתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני, לעומת מי שאינה רשומה, או רשום, שירצו לראות את פתיחת תיק הגירושין קורית בבית משפט אזרחי לענייני משפחה.
פסיקת מזונות ילדים עוברת מהפכה של ממש בשנים האחרונות. בעבר, נהוג היה כלל לפיו, כמעט ללא התחשבות בנסיבות, הגבר ישלם לאשתו תשלומי מזונות חודשיים עבור כל ילד עד גיל 18. עיקר הדיונים נסבו סביב סכום המזונות – האם הוא צריך לכלול רק הוצאות בסיסיות? האם גם שיעורים פרטיים, חוגי העשרה, טיולים ועוד? אולם כאמור, זוהי נחלת העבר. כיום, לב ליבו של הדיון השתנה.
לפני כ-5 שנים, פסק בית המשפט העליון פסיקה תקדימית, המתבססת לכאורה על עקרונות מהדין הדתי ומהדין האזרחי כאחד. בית המשפט פסק כי כאשר בין ההורים מתנהלת משמורת משותפת, אין כל הצדקה שהגבר ישלם מזונות לאישה. ההנחה היא שההוצאות מתקזזות ואין צורך בהעברת כספים נוספים.
כבר בפסיקה עצמה, שנודעה בשם בע"מ 919, הוצגו חריגים לכלל החדש, תנאים להתקיימותו ועוד. בין כה וכה, הפסיקה יצרה מהפכה בפסיקת המזונות ביחס למצב ששרר לפניה. עם זאת, בעוד שהפסיקה חלחלה במידה ניכרת אל בתי המשפט למשפחה, הרי שבבתי הדין השפעתה מצומצמת יחסית. יוצא, שבתי הדין נדיבים הרבה יותר בפסיקת מזונות ביחס לבתי המשפט.
כתוצאה מכך, מבחינת מזונות הילדים טוב לנשים להתניע את פתיחת תיק הגירושין שלהן בבית הדין בעוד שלגברים כדאי בבית המשפט. זוהי דוגמה מובהקת להיפוך במרוץ הסמכויות. הגברים מעדיפים מערכת אזרחית לעומת הנשים המעדיפות את המערכת הרבנית.
עד כה, הצגנו את הדברים כאילו בהכרח בית הדין מוסמך לדון בכל הנושאים הקשורים בגירושין לאחר פתיחת תיק גירושין. אולם המציאות, שונה במידת מה. חוק שיפוט בתי דין רבניים מסמיך את בית הדין לדון בנישואין וגירושין, ובנושאים הכרוכים בהליך. כל הנושאים שצוינו לעיל – משמורת, מזונות ואיזון משאבים, נחשבים לנושאים הכרוכים בגירושין. עם זאת, הסמכות לגביהם אינה אוטומטית.
כדי שהכריכה תהיה כדין, דהיינו כדי שבית הדין יקנה סמכות לגביה, על מי שביצע פתיחת תיק גירושין בבית הדין לעמוד בשלושת התנאים הבאים:
ראשית, על תביעת הגירושין להיות כנה. לעיתים, אדם מבצע פתיחת תיק גירושין בבית הדין כדי שהוא יקנה סמכות בעניינים הרכושיים, בעוד שבפועל הוא כלל לא מעוניין להתגרש. אם תוכח חוסר כנות בפתיחת תיק הגירושין, לא תהיה לבית הדין כל סמכות לדון בנושאים הכרוכים.
תנאי שני הוא כריכה כדין. לעיתים, בפתיחת תיק גירושין התביעה מוצגת כתביעה לשלום בית ולחלופין תביעה לגירושין. בתביעה שכזו, הנושאים הנוספים אינם כרוכים בשלום הבית ולכן לא ניתן לכרוך אותם ולבית הדין לא תהיה סמכות בהם.
התנאי האחרון הוא כנות הכריכה. בית הדין ידרוש מהכורך להראות רצינות בתביעתו ורצון אמיתי להגיע להסדרים. לולא עמידה בכל אחד מהתנאים הללו, לבית הדין לא תהיה כל סמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין על אף שפתיחת תיק הגירושין נעשתה אצלו.
לאחר שהבנתם היכן כדאי לכם לפתוח תיק גירושין, יש לדעת כיצד לעשות זאת בפועל. נתחיל בהסבר אודות פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני.
פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני תתבצע באמצעות הגשת כתב תביעה, בו מבוקש פסק דין המורה על הצורך בגירושי הזוג. בית הדין לא יכול לגרש בפועל את הזוג, אך ביכולתו לפסוק כי חובה עליהם להתגרש זה מזו.
בכתב התביעה יפורטו עילות הגירושין בגינן הגירושין מוצדקים. ישנן עילות גירושין רבות, ביניהן עילות ספציפיות דוגמת אלימות, מורדת, או עקרות ביולוגית, אך גם עילות סל דוגמת "מאיס עליי" "מתנהג כפושע" או "עוברת על דת יהודית" המאפשרות להתגרש גם בהיעדר אחת מהעילות המוגדרות. בכתב התביעה יוצגו ראיות ראשוניות והוכחות להתקיימות העילות.
בנוסף, כפי שהובהר לעיל, בכתב התביעה ניתן לכלול בקשה לכריכת הנושאים הנלווים לגירושין לדיון בבית הדין. ככל שבקשת הכריכה עומדת בתנאים שהוצגו, היא צפויה להתקבל. זאת, למעט בקשה לכריכת מזונות ילדים בדיון בבית הדין, שספק אם תתקבל.
הלכת שרגאי קבעה שלא ניתן לכרוך תביעות משמורת לתביעות הגירושין בבית הדין. אולם בתי הדין בפועל המשיכו לדון בתביעות משמורת, גם לאחר הלכת שרגאי, ולא מיחו בידם. לפני מספר שנים, ניתן פסק דין פלונית, ששב ואשרר את הלכת שרגאי, כך שהמצב המשפטי כיום אינו חד משמעי.
אם כן, פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני זהו בעצם הליך הגשת תביעה. אל כתב התביעה יצורפו הנסיבות המצדיקות את הגירושין ובקשה לכריכת נושאים נוספים בתביעה.
למעשה, לא ניתן לפתוח תיק גירושין בבית המשפט למשפחה. זאת, מאחר שהגירושין עצמם מסורים לבית הדין בלבד. אם כן, מי שמעוניין, או מעוניינת, בניהול הנושאים הכרוכים לגירושין בבית המשפט לענייני משפחה, ייאלץ להגיש מספר תביעות לבית המשפט, בכל נושא שיחפוץ.
כך, אישה החפצה בדיון באיזון המשאבים ובמשמורת בבית המשפט, למשל, תגיש תביעה לבית המשפט לאיזון משאבים ותביעה נפרדת להסדרת המשמורת. ככל שהגבר הגיש תביעה לבית הדין והאישה לבית המשפט, או להיפך, וככל שהכריכה בבית הדין נעשתה כדין, הרי שהמותב אליו הוגשה הבקשה הראשונה יקנה סמכות לדון בתביעות.
אם כן, פתיחת תיק גירושין בבית הדין או הגשת תביעה לבית המשפט, קובעת היכן יתנהל הדיון בהליכים השונים – בבית המשפט או בבית הדין. לעיתים, כדאי לגבר לבצע פתיחת תיק גירושין בבית הדין ולאישה בבית המשפט, ולעיתים להיפך. היוועצו עם עורך הדין שלכם, והזדרזו להגיש את התביעה היכן שהכי משתלם עבורכם. בהצלחה!
