עורך דין גירושין
ערן סגל ושות'
גירושין – המישור החוקי
בתוך ענף דיני המשפחה, ישנו תחום אחד שניצב גבוה מעל כל השאר – תחום הגירושין. גירושין הם לב ליבם של דיני הממשלה, לפחות מבחינה פרקטית, ועבור רובם של עורכי הדין לענייני משפחה, עסקי גירושין הם עיקר עבודתם.
כדי להבין את עבודתו של עורך דין לגירושין, חשוב להכיר את המארג החוקתי הרלוונטי. ישנם מספר חוקים שכל עורך דין גירושין נתקל בהם דבר יום ביומו, המסדירים את דיני הגירושין בישראל. ככלל, ניתן לחלק את דיני הגירושין לשלושה ראשים עיקריים – הגירושין עצמם, איזון המשאבים בין בני הזוג והסדרי המשמורת לאחר הגירושין. כל אחד משלושת אלו, מוסדר בחוק אחר.
הגירושין עצמם
הליך הגירושין עצמו, מוסדר בישראל בחוק שיפוט בתי דין רבניים. יש לציין שהחוק רלוונטי ליהודים בלבד, ונישואיהם של זוגות לא יהודים מוסדרים במקורות אחרים. מאחר שזהו החוק העיקרי בנושא ורלוונטי לרוב קוראינו, נתמקד בו. חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו לפי דין תורה. בנוסף, עניינים הקשורים לגירושין יידונו בפני בית הדין הרבני. מכיוון שכך, עורך דין גירושין נדרש להכיר את הדין הדתי, את הניואנסים המשפטיים שבו בכל הקשור לתחום ואת המחלוקות המכוננות בו סביב נושא הגירושין.
חשוב להבין שבניגוד לחוק האזרחי, בו יש חוק אחד ברור ופסיקות בית משפט שלכאורה לא אמורות לסתור זו את זו, הדין הדתי אינו כזה. הוא התפתח במשך מאות שנים בבית המדרש עם צורך מועט מאוד בהכרעות אחידות. אמנם ישנם טקסטים מכוננים אחידים, דוגמת השולחן ערוך לספרדים והרמ"א ומשנה ברורה לאשכנזים, אך גם הם לא הביאו לכדי אחידות הדין. חוסר אחידות זו, גורמת לכל דיין לנקוט בגישה הלכתית אחרת מעט. זאת, על אף הניסיונות של מערכת המשפט הישראלית ליצור אחידות בדין. מכיוון שכך, לכל בית דין רבני מאפייני פסיקה שונים. עורך דין גירושין מקצועי יכיר את בתי הדין השונים ואת מאפייניהם וידע להורות ללקוח היכן הכי משתלם עבורו לפתוח את תיק הגירושין. ההלכה היהודית, בניגוד לדין המוסלמי, הנוצרי או האזרחי ברוב המקומות, לא נותנת סמכות לרב או לדיין לגרש ולחתן זוגות, אלא הסמכות מסורה לזוג עצמו. כתוצאה מכך, בית הדין לא יוכל לפסוק פסק דין לפיו הזוג גרושים אלא רק להוציא תחת ידם פסק המורה אחת מארבע ההוראות הבאות. ההוראה הראשונה היא שאין לזוג עילת גירושין. משמעות הקביעה היא שאם אחד מבני הזוג לא ירצה להתגרש, לא יינקט כל צעד כנגדו. ההוראה השנייה היא שמצווה על הזוג להתגרש. במצב זה, אם הגבר יסרב למסור גט לאשתו או שהאישה תסרב לקבל את הגט מידיו, יוכלו להינקט מספר סנקציות כנגד הסרבן. פסיקה כזו תינתן כאשר בית הדין חושב שיש עילת גירושין ואכן ראוי להתגרש, אך לא מדובר בעילה חמורה במיוחד. משכך, גם הסנקציות מוגבלות יחסית.
ההוראות השלישית והרביעית שבית הדין יכול להורות הן הוראות גט חובה וגט כפייה. שתי הוראות אלו יינתנו כאשר קמו עילות גירושין משמעותיות, דוגמת בגידה, אלימות (עקרונית די גם באלימות מילולית או כלכלית) ועוד. במקרים אלו, הסנקציות נגד הסרבן יהיו משמעותיות יותר ויכללו אף עונשי מאסר. הסנקציות הן המנוף העומד לימין בית הדין כדי לכפות מתן גט, בהתבסס על הרחקות רבנו תם. עורך דין גירושין המייצג את המבקש או המבקשת להתגרש, יציג ראיות וטענות משפטיות לקיום עילת גירושין חמורה המצדיקה פסיקת גט כפייה או גט חובה. מנגד, עורך דין גירושין המייצג את הצד הסרבן, עד כמה שהדבר יכול להיות לא מוסרי, ינסה להוכיח שלא נתקיימה עילה. עורך דין טוב יותר ישכנע את הסרבן לתת גט, או את הסרבנית לקבל את הגט, ולקיים את המריבות הנוספות בנפרד משאלת הגירושין עצמם ומתן הגט.
הסכם קדם נישואין
בשנים האחרונות, הולכים ונעשים נפוצים יותר ויותר הסכמי קדם נישואין. הסכמים אלו לא מסדירים עניינים ממוניים, אלא מנסים להתמודד עם בעיית העגינות. לפי הסכמים אלו, במידה ואחד מבני הזוג יעגן את רעהו, הוא יחויב לשלם לו אלפי שקלים מידי חודש. זהו מנוף לחץ חדש ויעיל, שמתמודד עם סרבני גט כלכליים.
במידה וחתמתם על הסכם שכזה, או לחלופין ברצונכם לערוך הסכם מעין זה לפני כריתת ברית הנישואין שלכם, פנו אל עורך דין גירושין שיערוך את ההסכם או ידאג לאכיפתו.
איזון משאבים
המרכיב הבא בהליך הגירושין בו נעסוק הוא חלוקת הרכוש בין בני הזוג – איזון משאבים בעגה המקצועית. עורך דין גירושין שישמע אתכם מדברים על איזון משאבים, יניח שיש לכם הבנה בתחום.
חלוקת משאבים נעשית לאור שני הסדרים בדין. הראשון, הוא חזקת השיתוף – חזקה משפטית שהתפתחה בפסיקות בית המשפט. השני, הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג שנחקק בשנת 1973. החוק אמור היה לבוא במקום החזקה, אך בפועל שני מקורות נורמטיביים אלו משמשים כיום בהרמוניה זה לצד זה.
חוק יחסי ממון קובע כי נכסים שנצברו במהלך שנות הנישואין יתחלקו בין שני בני הזוג בתום הנישואין, בין אם עקב פרידה ובין אם עקב פטירת אחד מבני הזוג. האיזון יחול גם על נכסים שנרשמו על שם אחד מבני הזוג בלבד. עם זאת, נכסים "אישיים" דוגמת קצבת ביטוח לאומי, ירושות, מתנות וכן נכסים מלפני הנישואין, לא יתחלקו. כך יוצא, לכאורה, שאם אחד מבני הזוג הביא עימו לנישואין נכסים דוגמת דירה או רכב, אלו לא יתחלקו בין בני הזוג עת שיפרדו.
גם אם זו ההבנה הפשוטה של החוק, בית המשפט לא פירש באופן זה את הדין. באשר לאותם נכסים, בית הדין מכניס את חזקת השיתוף מהדלת האחורית. בית המשפט מודע לכך שלחזקת השיתוף אין תחולה כללית כמו שהייתה בעבר, אך הם מכירים בתחולת החזקה באשר לנכס ספציפי בו נעשה שיתוף בפועל. בלשון בית המשפט, בנכס יוכר שיתוף ספציפי מכוח הדין הכללי.
עם זאת, חוק יחסי ממון מכיר בזכות הצדדים לערוך הסכם ממון, המסדיר באופן אישי את חלוקת הרכוש ביניהם. ההסכם יערך על ידי הצדדים בהסכמה מלאה ובהיעדר השפעה בלתי הוגנת, וכן יוקנה לו תוקף משפטי רק לאחר אישור בית המשפט. בהסכם ממון זה, הצדדים יוכלו להסכים שעל נכסים מסוימים לא יחול שיתוף, וכך הם מחריגים את עצמם מהשיתוף הספציפי של הדין הכללי.
הסכם ממון זה כדאי במיוחד לזוגות המגיעים לנישואין עם פער כלכלי משמעותי וכן לזוגות בהם אחד מבני הזוג מביא עימו לנישואין נכס יקר ערך. חשבו למשל על זוג, בו האישה מביאה עימה דירה בשווי 3 מיליון שקלים ובני הזוג גרו בדירה לאורך נישואיהם. לחלופין, נניח שהאישה הביאה עימה הון באותו הסכום אותו השקיעו הצדדים בשוק ההון. לאחר 5 שנים, הזוג מחליט להתגרש. בנוסף לדירה, לזוג נכסים והון בשווי 300 אלף שקלים. לאחר איזון המשאבים, הגבר יצא עם 1.65 מיליון שקלים והאישה עם סכום זהה. יוצא, שהגרוש התעשר במיליוני שקלים בזכות גרושתו – תוצאה שנראית כלא רצויה.
כדי להימנע ממצב זה, יערכו הזוג הסכם ממון בו יסכמו מראש כי האישה תצא מהנישואין עם שלושת מיליון השקלים שהביא עימה. הסכם זה יערך על ידי עורך דין גירושין מקצועי, שכן ללא עריכה מדויקת של ההסכם תוקפו עלול להיות מוטל בספק. בתי משפט נוטים לשתף דירות מגורים, שכן הם גולת הכותרת של חזקת השיתוף ולכן ההסכם חייב להיות מקצועי ולהיערך על ידי עורך דין גירושין.
גם בית המשפט וגם בית הדין מוסמכים לדון בחלוקת הרכוש בין בני הזוג. הלכת בבלי קבעה שגם בתי הדין ידונו בנושא לפי הדין האזרחי הרגיל ולא לפי הדין הדתי. למרות זאת, ניתן לראות הבדלים בין פסיקות בית הדין לבין פסיקות בית המשפט. עורך דין גירושין ממולח ידע להמליץ ללקוח או ללקוחה שלו היכן לפתוח את התיק – בבית הדין, או בבית המשפט.
אם כן, עורך דין גירושין ילווה אתכם בסוגיות הממוניות כבר משלב הנישואין, בכריתת הסכם ממון. לאחר מכן, בזמן הגירושין, הוא ידאג שתקבלו את מלוא חלקכם המגיע לכם באיזון המשאבים ובמידה וערכתם הסכם ממון ואתם חפצים בו, הוא ידאג למימושו. מנגד, אם הסכם הממון מרע עמכם, הוא ינסה לערער על תוקפו. כמו כן, עורך הדין לגירושין ימליץ היכן לנהל את ההליכים – בבית המשפט או בבית הדין.
משמורת ומזונות
נושא המשמורת הוא אולי החשוב והרגיש מכל בהליך הגירושין. בו, מוסדרים ענייני הילדים, מהנפגעים הראשיים עקב הגירושין. פתאום, במקום בית אחד לילדים יש שני בתים וצריך לנהל מצב עניינים זה.
עיקר דיני המשמורת, מוסדרים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ובפסיקות בית המשפט. הכלל המנחה בכל הקשור להסדרי המשמורת, הוא דאגה לטובת הילד. עם השנים, נקבעו כמה כללי אצבע המהווים אינדיקציה לטובת הילד. הכלל המרכזי שבהם, הוא חזקת הגיל הרך. חזקה זו קובעת כי בהיעדר הוכחות סותרות, חזקה כי טובתו של ילד עד גיל 6 היא להיות במשמורת מלאה אצל אימו.
לחזקת הגיל הרך מצטרפת הקביעה לפיה פיצול משמורת בין אחים נוגד את טובת הילד. כך יוצא, שאם לזוג ילד בגיל 0-6, ככל הנראה שהאם תזכה במשמורת מלאה על כל הילדים. כך היה הדין הנוהג בארץ לאורך עשרות שנים. בעת האחרונה, התערער משמעותית מעמדה של חזקת הגיל הרך וכיום ניתן לסתור אותה בקלות. המוטיבציה העיקרית של בתי המשפט היא לפסוק משמורת משותפת.
במידה ואתן נשים החפצות במשמורת מלאה על הילדים, עורך דין הגירושין שלכם יפעל למען הוכחת התקיימות חזקת הגיל הרך. לחלופין, עורך דין הגירושין ינסה להוכיח חוסר מסוגלות הורית של הגבר שתוביל אף היא למשמורת מלאה. במקרה ההפוך, עורך דין הגירושין ינסה לסתור את חזקת הגיל הרך ולהוביל למשמורת משותפת.
שוב, ראוי לציין, שעורך דין גירושין טוב יפעל כשגם לנגד עיניו תוצב טובת הילד והוא בעצמו ינסה לשכנע את הלקוח לבחור בפתרון הטוב ביותר לילדיו. עם זאת, לעיתים יש טווח של פתרונות טובים ובתוכם עורך הדין ינסה להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
נושא נלווה לענייני המשמורת הוא תשלום מזונות הילדים. בניגוד לאיזון המשאבים בו הסמכות כפולה אך הדין אזרחי, בענייני מזונות הסמכות אמנם כפולה, אך גם בית המשפט חייב לדון בו לפי הדין הדתי.
בעבר, בית הדין היה פוסק דרך קבע תשלום מזונות מהגבר לאישה, ללא תלות בהסדר המשמורת. לפני מספר שנים, נתן בית המשפט העליון פסק דין מכונן בפרשת בע"מ 919/15, שם נקבע כי במקרים של משמורת משותפת, אין הצדקה לתשלום מזונות גם לפי הדין הדתי. עם זאת, נקבעו באותו פסק דין מספר חריגים לכלל.
הפסיקה חלחלה לעומק בבתי המשפט האזרחיים ושופטים אכן פוסקים לאורה. הפסיקה אמנם השפיעה גם על פסיקת בתי הדין, אך במידה פחותה מההשפעה בבתי המשפט האזרחיים. גם לעובדה זו השפעה מהותית על המלצת עורך דין גירושין באשר למקום בו נכון לפתוח תיק גירושין. בניגוד לתפיסה המקובלת, כאן דווקא לאישה יהיה עדיף לנהל את ההליך בבית הדין הרבני ולגבר בבית המשפט.
איזון משאבים
אלו היו שלושת המרכיבים העיקריים של הליך הגירושין. עם זאת, בכל הליך כמעט מתעוררות סוגיות נוספות דוגמת חינוך הילדים, הסדרי ראיה ועוד. עורך הדין ידע להמליץ לכם על אילו סוגיות חשוב להילחם ועל מה ניתן לוותר וינהל את כל הדרוש כראוי, לטובתכם ובהתאם לדין.
יש לדעת כי זוגות רבים צולחים יפה את הליך הגירושין עצמו ומגיעים לכדי מתן גט ואיזון משאבים בקלות יחסית, אך לאחר מספר שנים מתחילות המלחמות והצרות. ברגע שמתחילות להתעורר מחלוקות בין בני הזוג, רצוי לשכור עורך דין גירושין שיעבור איתכם את ההליך. כנראה שזה מה שעושה הצד שכנגד, ולא תרצו להיות בעמדת נחיתות מולו.
נישואין אזרחיים בישראל?
בשנת 2010, נחקק בישראל חוק ברית הזוגיות לחסרי דת. רבים נטו לטעות ולחשוב שמדובר בנישואין אזרחיים בישראל, אולם לא אלו הם פני הדברים. אזרחי ישראל משויכים לעדות דתיות, וענייני נישואיהם וגירושיהם מסורים לעדה הדתית לא הם משויכים. במהלך השנים, ובעיקר בגלי העלייה הגדולים מברית המועצות, הגיעו לישראל עולים רבים שלא משתייכים לכל דת שהיא.
עבור אותם עולים, נוצרה בעיה קשה. עקב אי השתייכותם לכל דת שהיא, לא היה ביכולתם להינשא בישראל כלל. כדי להתמודד עם הבעיה, הוקמה מעין קבוצה דתית מיוחדת עבורם – קבוצת חסרי הדת, אשר נישואיה וגירושיה מוגדרים בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת. אם כן, החוק מאפשר לזוגות להינשא בנישואין אזרחיים בישראל, אולם רק כאשר שני בני הזוג משתייכים לעדה הדתית "חסרי דת" ולא לזוגות מדתות שונות או כאלו המצהירים על היותם חסרי דת. רק אלו הרשומים כחלק מאותה אוכלוסייה חסרת דת הנישאים עם בני קהילתם הדתית ייהנו מהחוק.
עם זאת, לאורך השנים נעשות שלל יוזמות לכינון נישואין אזרחיים בישראל והנושא מצוי בסערה ציבורית תמידית. לעיתים על אש גבוהה, לרוב על אש נמוכה. ייתכן ובעתיד, הקרוב או הרחוק, יחולו שינויים חקיקתיים בנושא.
זוגות לא נשואים או נשואים אזרחית
ישנם הבדלים רבים בדין בין בני זוג נשואים כדת משה וישראל לבין בני זוג שנישאו בטקס אזרחי בחוץ לארץ או פשוט חיים יחד שנים רבות, מבלי להתחתן מעולם, דהיינו ידועים בציבור. גם זוגות אלו יצטרכו לאזן משאבים ביניהם ולהגיע להסדרים בענייני משמורת על הילדים, ככל שיש ילדים. בנוסף, ולמרבה ההפתעה, גם זוגות שנישאו בהליך אזרחי ונרשמו במרשם האוכלוסין כנשואין ייאלצו להתגרש בבית הדין על ידי מסירת גט, לאור הלכת בני נח.
מכיוון שכך, גם אם מעולם לא קשרתם את הקשר שלכם בנישואין דתיים, יהיה עליכם לפנות לעורך דין שיטפל בכל ההליך עבורכם. הוא הדין גם באשר לזוגות חד מיניים, למרות שאלו לא צריכים, כמובן, לעבור בבית הדין כדי להתגרש.
לסיכום
עורך דין לענייני משפחה הוא הכתובת שלכם בהליך הגירושין.
עורך הדין ילווה אתכם בכל אחד ממרכיבי הגירושין – הגט, הרכוש והמשמורת, וכן בסוגיות שיצוצו לאחר מכן. בהצלחה!