לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו:

הסדרי ראייה

הליך הגירושין טומן בחובו הליכים נלווים לגירושין עצמם. במהלך הגירושין, בני הזוג לא רק משנים את הסטטוס האישי שלהם, אלא גם את המצב המשפחתי של הסובבים אותם ובראש ובראשונה של ילדיהם. פתאום, לילדי הזוג במקום בית אחד יש שני בתים.

אין משמעות הדבר כי השינוי הוא בהכרח שינוי לרעה. לעיתים, עדיף לילדים שני בתים רגועים מבית אחד סוער. ובכל זאת, מדובר בשינוי משפטי מהותי וחשוב לדעת מה ההשלכות שלו לגביכם וכיצד תוכלו להשפיע על המצב החדש.

הליך הגירושין

כדי להבין כיצד מתנהלים הסדרי ראייה ומשמורת הורית, יש להכיר תחילה יותר לעומק את הליך הגירושין כולו. להליך הגירושין שלושה מרכיבים עיקריים.

המרכיב הראשון הוא מרכיב הגירושין עצמם. חלק זה כולל את מתן הגט בבית הדין ושינוי הסטטוס המשפטי של הצדדים. הגירושין ייעשו אך ורק בבית הדין הרבני ולפי דין תורה, כפי שנקבע בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים.

הסדרי ראייה
הסדרי ראייה

המרכיב השני הוא איזון המשאבים בין בני הזוג. בשלב זה, מתבצעת חלוקת הרכוש בין בני הזוג על ידי בית המשפט. המקורות הנורמטיביים, דהיינו החוקיים, לפיהם מתבצע האיזון הם חזקת השיתוף וחוק יחסי ממון בין בני זוג משנת 1973. ככל שקיים הסכם ממון בין הצדדים, הרי שהוא יהיה מקור הסמכות העיקרית באיזון המשאבים בין בני הזוג.

שלב זה של ההליך יכול להתנהל הן בפני בית המשפט והן בפני בית הדין, כפונקציה של מקום הגשת תיק הגירושין. עובדה זו גורמת למרוץ הסמכויות המפורסם, בו כל אחד מבני הזוג ממהר להגיש את תיק הגירושין למותב המועדף עליו. בין כה וכה, גם בית הדין וגם בית המשפט מחויבים לדון בשאלות הרכוש לפי החוק האזרחי ולא לפי הדין הדתי, כפי שנקבע בהלכת בבלי.

המרכיב האחרון והרלוונטי היותר לענייננו, הוא מרכיב הסדרי הראייה והמשמורת על הילדים. זהו המרכיב האמוציונלי והמורכב ביותר של ההליך, שכן לא נידונות בו שאלות כלכליות או שאלות שנוגעות אך ורק לבני הזוג, אלא לילדי הצדדים שעלולים להיפגע מכל הסדר, על לא עוול בכפם.

מאפיין נוסף של מרכיב זה, הכרוך בטבורו של הסדר הראייה והמשמורת, הוא פסיקת המזונות. פסיקת המזונות תלויה בהסדרי הראייה והמשמורת ומכיוון שכך נכון להתייחס למשמורת ולהסדרי הראייה כמרכיב אחד, כפי שיפורט להלן.

הכלל המנחה

הכלל המנחה את בתי המשפט בפסיקת משמורת והסדרי ראיה לילדים, הוא טובת הילד. בבוא בית המשפט לפסוק בדבר הסדרי הראייה ההולמים, עליו להתנתק משאלת הצדק של כל אחד מההורים, משאלת מידת מוסריותם או כל עניין נוסף, או לכל הפחות להוריד אותם לרמת חשיבות משנית, ולהתמקד בראש ובראשונה בטובת הילד. מה שיהיה הסדר הראייה הטוב ביותר עבור הילדים, הוא ההסדר שייפסק.

מתוך הבנה ששופטים בקיאים בחשיבה משפטית ופחות בסוציולוגיה ופסיכולוגיה, פסיקת בית המשפט ניתנת על בסיס חוות דעת מקצועיות של אנשי יחידת הסיוע לבתי המשפט למשפחה ומומחים חיצוניים. השופט רשאי, כמובן, לחרוג בפסיקתו מהמלצותיהם של אנשי המקצוע, אך יהא עליו לנמק מדוע הוא לא מקבל את חוות דעתם.

חזקות משפטיות רלוונטיות

ישנן שתי חזקות משפטיות המשפיעות במיוחד על הסדרי ראייה ועל משמורת. הראשונה, היא חזקת הגיל הרך. על פי חזקה זו, טובתו של כל ילד, או ילדה כמובן, בגילאי 0-6, היא להימצא במשמורת מלאה אצל אימם. חזקה זו נוהגת מימים ימימה, והיא מתבססת על תפיסות מסורתיות לפיהן האם היא זו הדואגת לילדים והיא הכרחית עבורם, במשמורת מלאה, במיוחד בהיותם רכים בשנים.

לפיכך, לאור החזקה, כאשר ישנו ילד בגיל הרך האם תקבל משמורת מלאה על הילד. האב יוכל לזכות בהסדרי ראייה, דהיינו זמני ביקור בהם הוא יגיע להיות עם הילד. לחלופין, הילד יוכל להגיע אליו או שהם ייפגשו במקום ניטרלי, דוגמת מועדונית שכונתית, כדי לממש את הסדרי הראייה שלהם.

במשך עשורים, חזקה זו הייתה כמעט חלוטה והיה קשה מאוד לסתור אותה. אל חזקה זו מצטרפת חזקה משפטית נוספת, לפיה טובת האחים היא שלא יפרידו בין המשמורות שלהם. כלומר, לא ניתן לפסוק לאחים מאב ואם הסדרי ראייה שונים. כתוצאה מכך, אם היה לזוג המתגרש ילד בגילאי 0 עד 6, כמעט תמיד האם הייתה מקבלת משמורת מלאה על כל הילדים.

בשנים האחרונות, ניכרת נסיגה של בית המשפט מעמדתו הנוקשה באשר לחזקה. המציאות המודרנית הוכיחה שגם האב עשוי להיות חיוני לילדיו וכן שהוא יכול לטפל בהם בצורה מעולה. לאור זאת, סתירת חזקת הגיל הרך נעשית בקלות יחסית ופעמים רבות בתי המשפט לא פוסקים משמורת מלאה לאם והסדרי ראייה לאב, אלא משמורת משותפת בה שני ההורים נושאים שווה בשווה בהורות.

אם כן, לפי החזקות המשפטיות הקלאסיות כאשר לזוג המתגרש ילד בגיל הרך, לאם תהיה משמורת מלאה על כל הילדים והאב יקבל הסדרי ראייה בלבד. במציאות, בתי המשפט מעודדים משמורת משותפת ומאפשרים את סתירת החזקות כדי לפסוק משמורת שכזו.

איך תסתרו את חזקת הגיל הרך

כאמור, סתירת הגיל הרך כיום הינה פשוטה יחסית. על האב להוכיח רצון לגדל את ילדיו, וכן מסוגלות הורית. לשם כך, יש להוכיח שפיות, היעדר אלימות ואמפתיה. לרוב, בדיקה פשוטה תוכל להוכיח זאת. יש לציין שאם האישה לא מתנגדת למשמורת המשותפת, סביר שבית המשפט לא יזקק לכל בחינה שהיא ויפסוק במיידי משמורת משותפת.

איך תשיגו משמורת מלאה

ייתכן שאתם, או אתן, לא מעוניינים להסתפק במשמורת משותפת אלא מעוניינים במשמורת מלאה על ילדיכם. במצב זה, כל שתצטרכו להוכיח הוא שטובת הילד היא להיות אך ורק אצלכם. נשמע פשוט? לא כל כך. נשמע מסובך? אולי, אך לא בלתי אפשרי.

ישנן מספר דרכים להוכיח שטובת הילד היא משמורת מלאה אצלכם. נניח את הסיטואציה הנפוצה הבאה. פלוני ופלונית התגוררו בעיר רמת גן במרכז. לאחר הגירושין, פלונית נשארה במדור הספציפי שלהם, דהיינו בביתם ברמת גן, ופלוני עבר לגור בסמוך להוריו בחיפה.

פלונית תוכל לטעון בפני בית המשפט שמשמורת משותפת נוגדת את טובת הילדים. הילדים מכירים את החיים ברמת גן, לומדים בבתי ספר בעיר, החברים שלהם גרים בסמוך ועקירתם למשך שבועיים בכל חודש לחיפה תשבש להם את כל מסגרות החיים המוכרות ותערער עוד יותר את היסודות היציבים בחייהם. לפלונית מגיעה משמורת מלאה ולאב מגיעים הסדרי ראייה, וכן ביקורים של הילדים בסופי שבוע.

טענה זו משכנעת למדי. יסודות יציבים הם מאפיין מובהק של טובת הילד ובית המשפט יתאמץ לשמור עליהם. כיוון נוסף לבקשת משמורת מלאה, יכול להיות ערעור על המסוגלות ההורית. אם אחד מבני הזוג יוכיח כי בן הזוג השני חסר מסוגלות הורית, בית המשפט לא יפסוק משמורת כלשהי לטובתו. אם תוכח מסוכנות מצד ההורה, לא יפסקו גם, כמובן, הסדרי ראייה לטובתו.

ניתן לערער על המסוגלות ההורית בשלל דרכים. ניתן להוכיח הזנחה מתמשכת, אדישות כלפי הילדים, אמוציונליות שעלולה להיות מסוכנת, ועוד. במידה וזו דרך הפעולה שלכם, התייעצו עם עורך הדין שלכם באשר לאופן המדויק ביותר לערעור על המסוגלות ההורית.

מזונות

כאמור, פסיקת המזונות תלויה בהסדר המשמורת. לאור הלכת בע"מ 919/15, כאשר נפסקת משמורת משותפת, על פניו אין צורך בפסיקת מזונות בין בני הזוג. עם זאת, פסק הדין עצמו קובע מספר תנאים וחריגים לדבר. על כל פנים, כאשר המשמורת נתונה במלואה לאם והאב זכאי להסדרי ראייה בלבד, הרי שהוא ישלם, ככל הנראה, מזונות לאם בעד עלות הגידול של הילדים ביום יום.

לסיכום

משמורת והסדרי ראייה נועדו להסדיר את מצבם של הילדים בעולם של אחרי גירושי הוריהם. החזקות המשפטיות מוליכות, פעמים רבות, לפסיקת משמורת מלאה לאם אך בפועל בתי המשפט מעדיפים לפסוק משמורת משותפת. ניתן למנוע פסיקת משמורת משותפת דרך הוכחה כי טובת הילד היא משמורת מלאה אצל אחד ההורים. זכרו – טובת הילד היא באמת מעל הכל.

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף בנושא